העבודה מרשימה מרגעיה הראשונים ומקרינה תחושת רעננות אורה ברפמן

להקת ורטיגו חוגגת בימים אלה 25 שנה לקיומה ומעלה בבכורה את עבודתה החדשה של נעה ורטהיים, 'אחת, אחת ואחת' ( One, One & One ). ורטהיים היא מייסדת שותפה יחד עם בן זוגה עדי שעל ומכהנת כמנהלת אמנותית של הלהקה. העבודה היא במובנים רבים נסמכת על הדרך האמנותית שלה שהחלה בדואט עם שעל שהיה מיוחד ובלט בגישה הארצית, קרובה לאדמה ואינה מתיפייפת של זוג אוהבים, דואט בקנה מידה אנושי. רבע מאה אחר כך, היא מנהלת את הלהקה המוכרת היום רשמית, כלהקה הרביעית בגודלה בישראל. את זה היא חוגגת בהעלאת עבודה תוססת, מתוקתקת, ספקטקולארית במידה, הנרקדת על במה מכוסה באדמת כבול אדמדמה.

כמו רבות מעבודותיה, גם היצירה החדשה מאד אסתטית ועכשווית, והיא איננה וגם אין זו מטרתה לאתגר את גבולות הגדרת המחול של הזרם המרכזי בן זמננו.
את התלבושות עיצב האופנאי ששון קדם שכבר עבד עם הלהקה בעבר. התלבושות נראות מצוין ומתאימות מאד לרוח הלהקה ותדמיתה. אלה תלבושות מעוצבות למשעי ברוח בגדי חולין – בולטות במיוחד תלבושת הגברים- שיכלו לככב על המסלול ואולי גם כיכבו כסוכני תדמית ארצית עם שאר רוח.

העבודה מרשימה מרגעיה הראשונים ומקרינה תחושת רעננות בדרגת חופש גבוהה מתמיד שלא ניכר בה מאמץ, אלא יד בטוחה. יש לציין לשבח את המוסיקה הנפלאה של אבי בללי ואת דרכי השימוש שנעשה בה במהלך ביצוע העבודה.

היה בה אף רמה אנרגטית גבוהה ושפה רחבת טווח, עשירה מתמיד. אפשר לייחס את זה אולי באופן חלקי ביותר, למהלך מעניין עשתה הלהקה כשהזמינה את שרון פרידמן (ישראלי שחי בספרד) לפני כשנה וחצי-שנתיים להעלות יצירה עם רקדני ורטיגו, שבה היה נראה הם מאד נהנים מהמאמץ והאתגרים שהעמיד בפניהם פרידמן
כל שמונת הרקדנים שלקחו חלק ב- 'אחת, אחת ואחת' גובשו לכדי אנסמבל חזק ושימרו, כצפוי את המראה הורטיגואי של זרימה מצוחצחת שנעימה לעין, תוצר של עבודה מאד מיומנת ותפיסה אמנותית מגובשת, ללא רטוריקה סומטית ניו אייג'ית שבעבר הציצה מבין השורות. במקום זה קיבלנו לא מעט קטעים יפים במיוחד כגון הסולו של תמר ברלב במהלכו שלושה רקדנים משכו בשיערה הפזור ותוך חילופי מיקום מתוכננים, קלעו את מחלפותיה לצמה ושילבו כאב בעונג. עוד סצנה שהייתה מרתקת, כללה דואט של ברלב ושני ליכט, שבה ורטהיים השיגה באופן נדיר,רמת אינטימיות מעודנת טבולה באיכות פואטית, שלא זכורה לי מהעבר.
כאן, כמו לאורך המופע, הצליחה ורטהיים לשלב את ברלב וליכט בחזרה עם האנסמבל באופן מתוחכם, כבתפר נסתר, כשהיא בונה שלב ביניים בו הדואט הופך בן רגע לגוש אוניסוני עם עוד שני רקדנים ותוך שניות גם הוא כבר נטמע בתנועה של כל הקבוצה. כך גם במהלך הערב כולו ניתנה תשומת לב רבה להחלקת המעברים בין קטעי המשנה כך שזרימת התנועה באה לביטוי גם בזרימה הדרמטורגית, תוך עיבוי מרקמי קומפוזיציות רב מוקדיות, מבלי לאבד תוך כדי את המהלך המרכזי.

הזכרתי כבר בתחילה שעל הבמה היה מצע של אדמה. אדמה, כהשראה או דימויים מטפוריים, או פיסיים, קיימים בין החומרים של ורטהיים כל הזמן ובמובהק, במיוחד אחרי 'לידת הפניקס'. לבמה, בעבודה זו הגיעה האדמה כבר בפתיחה כשרקדן אוחז בדלי ושופך ממנו תלולית מתמשכת לרוחב קידמת הבמה. אחריה יתווספו עוד קוי תלוליות מקבילים שנמחקים, מתפזרים, מעלים אבק תוך כדי צעדי הרקדנים. אחר כך נשפכו דליי כבול אדום ( לא ישראלי) בכמויות ועננת אבק זלגה לאולם כשהיא מגרה את הגרון וריח האדמה מלא את הנחיריים, לפני שנמהל באוויר הנקי יותר. הרקדנים המזיעים המתגוללים באדמה נראים תוך זמן קצר כנוודי מדבר שלא ראו באר מים מזה חודשים.

חומר זה, כמו חול, מים, פתיתי נייר, דשא , עלי שלכת וכדומה, הם הימור בטוח, אם מחפשים מרכיב אפקטיבי מדרגה ראשונה שבמיוחד עם תאורה נכונה, יספק גם צילומים מרשימים. לא פלא שיוצרים רבים נמשכו להשתמש בהם, מאז העלתה פינה באוש את 'פולחן האביב' על מצע כבול כהה. אלא שאצלה היה זה מהלך גאוני של אמירה קונספטואלית. כיום, ארבעים שנה אחרי, קצת התעמעם האפקט. ויש להודות, מדובר באפקט שתרומתו לעבודה, שולית יחסית.

היצירה החדשה של להקת "ורטיגו" משרה תחושה של אושר. רות אשל

ב"אחת. אחת ואחת", יצירתה החדשה של נעה ורטהיים שחוגגת 25 שנה ללהקת ורטיגו, יש שילוב של רוחניות, של תנועה שמבקשת לגעת ברפרוף עדין של כמיהה, שאולי נובעת מהחינוך שקיבלה בבית מסורתי, ומנגד קשר לאדמה, לחיים פשוטים הקשובים לטבע, שבא לידי ביטוי בכפר האקולוגי שהקימה הלהקה בקיבוץ נתיב הל"ה עם הסטודיואים בהאנגרים שפעם היו לולים. רקדן שופך אדמה על הבמה ויוצר מסלולים של קווים ישרים מוקפדים החוצים אותה מצד לצד. בהמשך, כמו מתוך רצון להרפות מהחוקים ולחבר בין אמנות לחיים, הרקדנים נכנסים לבמה, חוצים אותה מצד לצד.
בהמשך, כמו מתוך רצון להרפות מהחוקים ולחבר בין האמנות לחיים, הרקדנים נכנסים לבמה, חוצים אותה בקווים אלכסוניים מכל עבר תוך שהם שופכים דליים של אדמה והופכים את רצפת הלינוליאום המלאכותית למקום טבעי. התנועה בכפות הרגליים של הרקדנים מנהלת דיאלוג עם האדמה המתעופפת. האווירה הנושבת מהבמה היא של אנשים שחולקים מקום משותף, אינדיבידואלים שמרגשים בנוח ביחד.
הבגדים של ששון קדםמקרינים יום-יומיות אבל גם אלגנטיות, שומרים על הקונטורה של הגוף. אין התייפייפות.
השפה התנועתית אינטרוברטית ברובה ורק לעיתים תנועה נמתחת רחוק מהגוף, כשהרקדנים הטובים מעצימים את התנועה בתוך מסגרתה, כבודקים עד כמה אפשר למתוח, להראות את היופי הפנימי מתורגם לתנועה ויזואלית.
הפתרונות התנועתיים נובעים אחד מהשני, אך הם אינם צפויים.
חרות בזיכרוני סולו של ליכט כשהתנועה נובעת ממקור פנימי של רגש או רעב פנימי, ומחלחלת החוצה בעדינות בזמן שלה.
יש גם דואט יפיפה בעדינותו, שרוקדות ליכט ותמר בר לב, כמו שני גבעולים ארוכים בתוך מים המשתרגים זה בזה. לכל אחד מארבע הרקדנים הגברים סולו אנרגי שחוצה את הבמה ויוצר דיאלוג עם האדמה המועפת, כאשר ביניהם בולט דניאל קוסטא בנוכחות הבימתית שלו.
באחד הקטעים הבולטים הלהקה רוקדת מחול מזרחי, שמזכיר מוטיבים של דבקה עם טוויסטים בגוף ותנועות קטנות חדות. לקראת הסיום מתווסף מוטיב חדש של ידיים ארוכות העולות ויורדות ברכות ככנפיים, כמו עדת איסיים, אך לא בבגדים לבנים אלא בבגדים שנצבעו בצבע האדמה. ואולי כאן יש סוג של אמירה, שמתוך האדמה שבה הושרשו שורשים אפשר לצמוח למעלה, לצאת למקום אחר של שקט ורוחניות. זו יצירה שחובקת אותך ומשרה תחושות של אושר, רוגע והשלמה.

"אחת. אחת ואחת": יצירה פוליטית בעל כורחה טל לוין

"אחת. אחת ואחת": יצירה פוליטית בעל כורחה

הרצון של הכוריאוגרפית נעה ורטהיים ליצירה שקטה ונטולת הקשר חברתי הוביל אותה באופן אירוני להעלות עבודה בועטת, שמבקשת לזעוק את הכאב של החיים בישראל

על פניו, גם "אחת. אחת ואחת", העבודה החדשה של ורטיגו, מדברת עם עולם הרוח. בתכניה מצוטט קטע ממסכת יומא (המשנה) – "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע" (יומא, פרק חמישי, משנה ד)". בהמשך מציעה ורטהיים פירוש ראשוני, על רצון לאחדות מול נפרדות, מאבק בין פנים לחוץ וכן הלאה. גם התנועה הראשונית, שמלווה בדקלום של מילים ("ריק", "סביבה", "חלל", "שיח" וכו'), מזכירה באופיה מנטרות סמי-אבסטרקטיות. אך לו נישאר בפירוש הזה, העמום עד כדי להרגיז, נחמיץ כנראה את העבודה הפוליטית והבועטת ביותר של ורטהיים, שאולי חרף רצונה (ספק רצון היצירה ספק רצון היוצרת), זועקת בכאב בלתי נשלט את המציאות של חיינו כאן.ראשיתה של היצירה ברקדן ששופך בקו ישר אדמה על הרצפה. האדמה תהפוך במהרה למשטח עליו זזים הרקדנים. הם יתפלשו בה, יפזרו אותה באוויר ויהפכו אותה לחלק מגופם. הכוריאוגרפיה כוללת מצד אחד קטעים של תנועה מאופקת, שמרסנת את הכוח המתפרץ של הרקדנים, ומצד שני גם חלקים שלמים של פראות משתוללת. יותר מבעבודות הקודמות ב"אחת. אחת ואחת" מפגינה ורטהיים את היכולת שלה לעבור בין המודוסים האלה בטיימינג מדויק, כך שהעדין כאן מדגיש את הפראי ולהפך. אין פה הגזמות לשום מקום, אלא מינון נכון של תנועה משוחררת, כמו בקרב חסר חוקים, ושל כוריאוגרפיה מלאה תנועות קטנות, קצובות ומדודות. משמעות האדמה גם היא מתגלגלת – בין מה שנראה כמו קו גבול, נחילי דם, שדה חרוש, זירת אגרוף ובסיום חול ממנו בוקע עוף המנפנף בכנפיו.

כך, גם ברגעים חלשים יותר, ורטהיים מגישה יצירה, שכמו המסכת שממנה נלקחה, עוסקת בחשבון נפש חברתי. לא רק במובן מופשט, של בחינת היחסים האתיים בין היחיד לחברה, אלא במבט אל תוך קרביה של הישראליות, שהאדמה עבורה היא מקור כוח לא פחות מאשר עקב אכילס. היא המרחב עליו נלחמים, ובה בעת החומר ששבים והורסים, מבזבזים ורומסים ברגל גסה.

אחת הסיבות להצלחה של היצירה הזאת היא שיתוף הפעולה עם המוזיקאי אבי בללי. אני מודה שלטעמי, החיבור של ורטהיים עם המוזיקאי רן בגנו, כבר נראה (ונשמע) שחוק. בללי מצידו יוצק לתוך הכוריאוגרפיה כבר פרשנות משלו באמצעות המוזיקה. המנגינה לא מלווה את התנועה אלא מדברת איתה, מדגישה בה לאו דווקא את הדברים הברורים, אלא את מה שהכוריאוגרפיה מבקשת להסתיר. קטע שקט ועדין הופך בעזרת סאונד של תותחים לסימולציה של שדה קרב מצמרר, וקטע שמרפרר לריקודי חלוצים בראשית המדינה מקבל טוויסט מעניין עם מוזיקה ערבית. שיתוף פעולה מוצלח נוסף הוא עם המעצב ששון קדם, שעיצב את התלבושות גם ליצירה קודמת של ורטהיים. כמו בללי גם הוא מדגיש בכוריאוגרפיה את מה שהיא אולי חוששת להגיד בצורה ישירה. התוצר הוא כאמור עבודה שממפה בדיוק רב אקלים אפל וסמיך של חיים, שכל שנותר לעשות בו, כמו הרקדנים בסיום, הוא לנופף בידיים, ולקוות לתקומה.

ראיון עם נעה ורטהיים – החיים הטובים

הלהקה שהחלה בדואט וסיפור אהבה של שני הרקדנים הצעירים / חדשות תיירות

יום שלישי, 17 בינואר 2017
חוגגים עם: בכורה ליצירתה של נעה ורטהיים " אחת. אחת ואחת" One. One & One השקת הספר "ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות" – המסכם 25 שנות יצירה מאת: שרית יוכפז

"ורטיגו" חוגגת 25
הלהקה שהחלה בדואט וסיפור אהבה של שני הרקדנים הצעירים: עדי שעל ונעה ורטהיים
והפכה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית

חוגגים עם:
בכורה ליצירתה של נעה ורטהיים
" אחת. אחת ואחת" One. One & One
השקת הספר "ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות" – המסכם 25 שנות יצירה

הלהקה התבשרה על ידי משרד התרבות על המעבר למעמד של "להקה גדולה"

 

להקת מחול "ורטיגו" תחגוג בעונה זו את יום הולדתה ה-25 בשורת אירועים מיוחדים המדגישים את דרכה בהפיכתה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית המגשים את תפיסת עולמו המחברת בין "אמנות. חברה וסביבה".

ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר יצירות מרשים, לצבור מוניטין בארץ ובעולם על עבודותיהם ועל פעילותם החברתית-קהילתית ולהקים את ורטיגו כפר – האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל"ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה ומושך אליו תיירים מרחבי הארץ והעולם. בכפר פועל גם הפרויקט המרגש של "כח האיזון": מחול המשלב רקדנים מקצועיים ורקדנים נכים ומסגרת הכוללת סדנאות ויצירה של מופעים עם קבוצות משולבות בארץ ובחו"ל.
לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל- קפיצת מדרגה משמעותית ההופכת את הלהקה לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית , להקת בת שבע והבלט הישראלי ).
לרגל חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את "אחת. אחת ואחת." (One. One & One) – יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים.
היצירה תועלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריכים: 14-13 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ .
כפר אקולוגי נתיב הל"ה
היצירה "אחת. אחת ואחת." (One. One & One) עוסקת במשאלת הנפש של היחיד, לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.
את שמה של היצירה בחרה נעה בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע" .
את המוסיקה לעבודה יוצר אבי בללי שזו לו הפעם הראשונה לעבוד עם נועה ורטהיים . בעבר כתב את המוסיקה ליצירה "כח האיזון" שנוצרה ללהקת "ורטיגו " על ידי הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג'מין.
את התלבושות יצר ששון קדם אשר הכין גם את התלבושות ליצירתה האחרונה של נעה "ימה"
רקדנים : איתי פרי , ליאל פיבק, סנדור פטרוביץ , ניצן משה , שני ליכט , תמר בר לב , דניאל קוסטא ורון כהן . מוסיקאי: אבי בללי .תאורה: דני פישוף – מג'נטה , תפאורה: רועי וטורי.
בנוסף ולכבוד שנת ה-25 תשיק הלהקה את הספר: "ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות"- ספר אמנות מרהיב המתעד 25 שנה של עשייה אמנותית, קהילתית ומביא בפעם הראשונה מעבר לסיפור האנושי גם תפישת העולם הייחודי של ורטיגו ואת תהליכי היצירה שלהם .

אומר עדי שעל: "הרעיון לכתוב ספר נולד לפני כ-3 שנים. הוא גילם את הרצון לאפשר גם לנו וגם לקהל לגעת בעומק רבדיה הנסתרים של כל יצירה ושל תמונת העולם השלמה. את משימת הכתיבה נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, המלווה מזה שנים את תהליכי היצירה ב"ורטיגו". לפני שנה הצטרפה לתהליך הוצאת "חדקרן" המלווה באופן מקצועי את הכתיבה, העריכה, העיצוב וההוצאה לאור. לאורך המסע נעשתה עבודת ארכיון מקיפה, לוקטו חומרים ויזואליים וטקסטואליים, התקיימו מאות שעות של ראיונות עומק עם כל חברי "ורטיגו" ולילות ארוכים הוקדשו לכתיבה וניסוח הרעיונות לכדי ספר מסע".
המלים הבאות הלקוחות מהספר העתיד לצאת לאור משקפות יותר מכל את ייחודה של "ורטיגו" כגוף תרבותי יוצא דופן:
"בראשית היה המחול. הוא הלב הפועם. תחילתה של התנועה בגוף, בריקוד, וסופה שהיא נוגעת באדמה ובבני אדם, בעומק הלב. מתוך כל שלימדה אותם התשוקה לתנועה, בחרנו ב"ורטיגו" לחולל שינוי, קודם בעצמינו ואחר כך, כאדוות עדינות על פני מים, גם בעולם שסובב אותנו. יחד הקימנו כפר אמנות אקולוגי, המשמש בית נוסף ללהקת המחול, ובו אנחנו מפגישים אוכלוסיות מגוונות מהארץ ומהעולם, מארחים אמנים מכל קצות תבל, מחנכים דור ועוד דור של רקדנים צעירים, של שוחרי אקולוגיה ואוהבי אדם".

 

קישור לכתבה המלאה

להקת המחול "ורטיגו" חוגגת 25 שנות יצירה / The pulse

"ורטיגו" חוגגת 25 – הלהקה שהחלה בדואט וסיפור אהבה של שני הרקדנים הצעירים, עדי שעל ונעה ורטהיים והפכה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית, חוגגים בכורה ליצירתה של נעה ורטהיים " אחת אחת ואחת" One. One & One – השקת הספר "ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות" – המסכם 25 שנות יצירה.

 

הלהקה התבשרה על ידי משרד התרבות על המעבר למעמד של "להקה גדולה". להקת מחול "ורטיגו" תחגוג בעונה זו את יום הולדתה ה-25 בשורת אירועים מיוחדים המדגישים את דרכה בהפיכתה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית המגשים את תפיסת עולמו המחברת בין "אמנות. חברה וסביבה".

ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר יצירות מרשים, לצבור מוניטין בארץ ובעולם על עבודותיהם ועל פעילותם החברתית-קהילתית ולהקים את ורטיגו כפר – האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל"ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה ומושך אליו תיירים מרחבי הארץ והעולם. בכפר פועל גם הפרויקט המרגש של "כח האיזון": מחול המשלב רקדנים מקצועיים ורקדנים נכים ומסגרת הכוללת סדנאות ויצירה של מופעים עם קבוצות משולבות בארץ ובחו"ל.

לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל- קפיצת מדרגה משמעותית ההופכת את הלהקה לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית , להקת בת שבע והבלט הישראלי ).

לרגל חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את "אחת. אחת ואחת." (One. One & One) – יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים.

היצירה תועלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריכים: 14-13 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ .

היצירה "אחת. אחת ואחת." (One. One & One) עוסקת במשאלת הנפש של היחיד, לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.

את שמה של היצירה בחרה נעה בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע" .

את המוסיקה לעבודה יוצר אבי בללי שזו לו הפעם הראשונה לעבוד עם נועה ורטהיים . בעבר כתב את המוסיקה ליצירה "כח האיזון" שנוצרה ללהקת "ורטיגו " על ידי הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג'מין.

את התלבושות יצר ששון קדם אשר הכין גם את התלבושות ליצירתה האחרונה של נעה "ימה"

רקדנים : איתי פרי , ליאל פיבק, סנדור פטרוביץ , ניצן משה , שני ליכט , תמר בר לב , דניאל קוסטא ורון כהן . מוסיקאי: אבי בללי .תאורה: דני פישוף – מג'נטה , תפאורה: רועי וטורי.

בנוסף ולכבוד שנת ה-25 תשיק הלהקה את הספר: "ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות"- ספר אמנות מרהיב המתעד 25 שנה של עשייה אמנותית, קהילתית ומביא בפעם הראשונה מעבר לסיפור האנושי גם תפישת העולם הייחודי של ורטיגו ואת תהליכי היצירה שלהם .

אומר עדי שעל: "הרעיון לכתוב ספר נולד לפני כ-3 שנים. הוא גילם את הרצון לאפשר גם לנו וגם לקהל לגעת בעומק רבדיה הנסתרים של כל יצירה ושל תמונת העולם השלמה. את משימת הכתיבה נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, המלווה מזה שנים את תהליכי היצירה ב"ורטיגו". לפני שנה הצטרפה לתהליך הוצאת "חדקרן" המלווה באופן מקצועי את הכתיבה, העריכה, העיצוב וההוצאה לאור. לאורך המסע נעשתה עבודת ארכיון מקיפה, לוקטו חומרים ויזואליים וטקסטואליים, התקיימו מאות שעות של ראיונות עומק עם כל חברי "ורטיגו" ולילות ארוכים הוקדשו לכתיבה וניסוח הרעיונות לכדי ספר מסע".

המלים הבאות הלקוחות מהספר העתיד לצאת לאור משקפות יותר מכל את ייחודה של "ורטיגו" כגוף תרבותי יוצא דופן:

"בראשית היה המחול. הוא הלב הפועם. תחילתה של התנועה בגוף, בריקוד, וסופה שהיא נוגעת באדמה ובבני אדם, בעומק הלב. מתוך כל שלימדה אותם התשוקה לתנועה, בחרנו ב"ורטיגו" לחולל שינוי, קודם בעצמינו ואחר כך, כאדוות עדינות על פני מים, גם בעולם שסובב אותנו. יחד הקימנו כפר אמנות אקולוגי, המשמש בית נוסף ללהקת המחול, ובו אנחנו מפגישים אוכלוסיות מגוונות מהארץ ומהעולם, מארחים אמנים מכל קצות תבל, מחנכים דור ועוד דור של רקדנים צעירים, של שוחרי אקולוגיה ואוהבי אדם".

 

לכתבה המלאה

ורטיגו חוגגת 25 / התרשמות

להקת מחול “ורטיגו” תחגוג בעונה זו את יום הולדתה ה-25 בשורת אירועים מיוחדים המדגישים את דרכה בהפיכתה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית המגשים את תפיסת עולמו המחברת בין “אמנות. חברה וסביבה”.

ב- 25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר יצירות מרשים, לצבור מוניטין בארץ ובעולם על עבודותיהם ועל פעילותם החברתית-קהילתית ולהקים את ורטיגו כפר – האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל”ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה ומושך אליו תיירים מרחבי הארץ והעולם. בכפר פועל גם הפרויקט המרגש של “כח האיזון”: מחול המשלב רקדנים מקצועיים ורקדנים נכים ומסגרת הכוללת סדנאות ויצירה של מופעים עם קבוצות משולבות בארץ ובחו”ל.

לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל- קפיצת מדרגה משמעותית ההופכת את הלהקה לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית , להקת בת שבע והבלט הישראלי ).

לרגל חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את “אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) –  יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים. היצירה תועלה בבכורה במרכז סוזן דלל  בתאריכים:  14-13 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ .

היצירה “אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) עוסקת במשאלת הנפש של היחיד, לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב  האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.

את שמה של היצירה בחרה נעה בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: “וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע” .

את המוסיקה לעבודה יוצר אבי בללי שזו לו הפעם הראשונה לעבוד עם נועה ורטהיים . בעבר כתב את המוסיקה ליצירה “כח האיזון” שנוצרה ללהקת “ורטיגו ” על ידי הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג’מין.

את התלבושות יצר ששון קדם אשר הכין גם את התלבושות ליצירתה האחרונה של נעה “ימה”

רקדנים : איתי פרי , ליאל פיבק, סנדור פטרוביץ , ניצן משה , שני ליכט , תמר בר לב , דניאל קוסטא ורון כהן . מוסיקאי:  אבי בללי .תאורה: דני פישוף – מג’נטה , תפאורה: רועי וטורי.

בנוסף ולכבוד שנת ה-25 תשיק הלהקה את הספר: “ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות”- ספר אמנות מרהיב המתעד 25 שנה של עשייה אמנותית, קהילתית ומביא בפעם הראשונה מעבר לסיפור האנושי גם תפישת העולם הייחודי של ורטיגו ואת תהליכי היצירה שלהם .

אומר עדי שעל: “הרעיון לכתוב ספר נולד לפני כ-3 שנים. הוא גילם את הרצון לאפשר גם לנו וגם לקהל לגעת בעומק רבדיה הנסתרים של כל יצירה ושל תמונת העולם השלמה. את משימת הכתיבה נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, המלווה מזה שנים את תהליכי היצירה ב”ורטיגו”. לפני שנה הצטרפה לתהליך הוצאת “חדקרן” המלווה באופן מקצועי את הכתיבה, העריכה, העיצוב וההוצאה לאור. לאורך המסע נעשתה עבודת ארכיון מקיפה, לוקטו חומרים ויזואליים וטקסטואליים, התקיימו מאות שעות של ראיונות עומק עם כל חברי “ורטיגו” ולילות ארוכים הוקדשו לכתיבה וניסוח הרעיונות לכדי ספר מסע”.

המלים הבאות הלקוחות מהספר העתיד לצאת לאור משקפות יותר מכל את ייחודה של “ורטיגו” כגוף תרבותי יוצא דופן:

“בראשית היה המחול. הוא הלב הפועם. תחילתה של התנועה בגוף, בריקוד, וסופה שהיא נוגעת באדמה ובבני אדם, בעומק הלב. מתוך כל שלימדה אותם התשוקה לתנועה, בחרנו ב”ורטיגו” לחולל שינוי, קודם בעצמינו ואחר כך, כאדוות עדינות על פני מים, גם בעולם שסובב אותנו. יחד הקימנו כפר אמנות אקולוגי, המשמש בית נוסף ללהקת המחול, ובו אנחנו מפגישים אוכלוסיות מגוונות מהארץ ומהעולם, מארחים אמנים מכל קצות תבל, מחנכים דור ועוד דור של רקדנים צעירים, של שוחרי אקולוגיה ואוהבי אדם”.

 

לכתבה המלאה

” להקת ורטיגו” חוגגת 25 – סלונה

“ורטיגו” חוגגת 25
הלהקה שהחלה בדואט וסיפור אהבה של שני הרקדנים הצעירים: עדי שעל ונעה ורטהיים
והפכה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

צילום: שרית יוכפז
חוגגים עם:
בכורה ליצירתה של נעה ורטהיים
” אחת. אחת ואחת” One. One & One
השקת הספר “ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות” – המסכם 25 שנות יצירה
הלהקה התבשרה על ידי משרד התרבות על המעבר למעמד של “להקה גדולה”
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
נועה ורטהיים- צילום: שרית יוכפז

להקת מחול “ורטיגו” תחגוג בעונה זו את יום הולדתה ה-25 בשורת אירועים מיוחדים המדגישים את דרכה בהפיכתה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית המגשים את תפיסת עולמו המחברת בין “אמנות. חברה וסביבה”.נעמה ורטהיים. צילום: שרית יוכפז
ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר יצירות מרשים, לצבור מוניטין בארץ ובעולם על עבודותיהם ועל פעילותם החברתית-קהילתית ולהקים את ורטיגו כפר – האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל”ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה ומושך אליו תיירים מרחבי הארץ והעולם. בכפר פועל גם הפרויקט המרגש של “כח האיזון”: מחול המשלב רקדנים מקצועיים ורקדנים נכים ומסגרת הכוללת סדנאות ויצירה של מופעים עם קבוצות משולבות בארץ ובחו”ל.
לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל- קפיצת מדרגה משמעותית ההופכת את הלהקה לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית , להקת בת שבע והבלט הישראלי ).
לרגל חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את ”אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) – יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים.
היצירה תועלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריכים: 14-13 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ .עם הרקדנים.
היצירה “אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) עוסקת במשאלת הנפש של היחיד, לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.
את שמה של היצירה בחרה נעה בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: ”וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע” .
את המוסיקה לעבודה יוצר אבי בללי שזו לו הפעם הראשונה לעבוד עם נועה ורטהיים . בעבר כתב את המוסיקה ליצירה “כח האיזון” שנוצרה ללהקת “ורטיגו ” על ידי הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג’מין.
את התלבושות יצר ששון קדם אשר הכין גם את התלבושות ליצירתה האחרונה של נעה “ימה”
רקדנים : איתי פרי , ליאל פיבק, סנדור פטרוביץ , ניצן משה , שני ליכט , תמר בר לב , דניאל קוסטא ורון כהן . מוסיקאי: אבי בללי .תאורה: דני פישוף – מג’נטה , תפאורה: רועי וטורי.
בנוסף ולכבוד שנת ה-25 תשיק הלהקה את הספר: “ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות”- ספר אמנות מרהיב המתעד 25 שנה של עשייה אמנותית, קהילתית ומביא בפעם הראשונה מעבר לסיפור האנושי גם תפישת העולם הייחודי של ורטיגו ואת תהליכי היצירה שלהם .
אומר עדי שעל: “הרעיון לכתוב ספר נולד לפני כ-3 שנים. הוא גילם את הרצון לאפשר גם לנו וגם לקהל לגעת בעומק רבדיה הנסתרים של כל יצירה ושל תמונת העולם השלמה. את משימת הכתיבה נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, המלווה מזה שנים את תהליכי היצירה ב”ורטיגו”. לפני שנה הצטרפה לתהליך הוצאת “חדקרן” המלווה באופן מקצועי את הכתיבה, העריכה, העיצוב וההוצאה לאור. לאורך המסע נעשתה עבודת ארכיון מקיפה, לוקטו חומרים ויזואליים וטקסטואליים, התקיימו מאות שעות של ראיונות עומק עם כל חברי “ורטיגו” ולילות ארוכים הוקדשו לכתיבה וניסוח הרעיונות לכדי ספר מסע”.
המלים הבאות הלקוחות מהספר העתיד לצאת לאור משקפות יותר מכל את ייחודה של “ורטיגו” כגוף תרבותי יוצא דופן:
“בראשית היה המחול. הוא הלב הפועם. תחילתה של התנועה בגוף, בריקוד, וסופה שהיא נוגעת באדמה ובבני אדם, בעומק הלב. מתוך כל שלימדה אותם התשוקה לתנועה, בחרנו ב”ורטיגו” לחולל שינוי, קודם בעצמינו ואחר כך, כאדוות עדינות על פני מים, גם בעולם שסובב אותנו. יחד הקימנו כפר אמנות אקולוגי, המשמש בית נוסף ללהקת המחול, ובו אנחנו מפגישים אוכלוסיות מגוונות מהארץ ומהעולם, מארחים אמנים מכל קצות תבל, מחנכים דור ועוד דור של רקדנים צעירים, של שוחרי אקולוגיה ואוהבי אדם”.

 

קישור לכתבה המלאה

ורטיגו חוגגת 25 – סלונה

הלהקה שהחלה בדואט וסיפור אהבה של שני הרקדנים הצעירים:

עדי שעל ונעה ורטהיים

והפכה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית

חוגגים עם:

בכורה ליצירתה של נעה ורטהיים

” אחת. אחת ואחת” One. One & One

השקת הספר “ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות” – המסכם 25 שנות יצירה

הלהקה התבשרה על ידי משרד התרבות על המעבר למעמד של “להקה גדולה”   

 

להקת מחול “ורטיגו” תחגוג בעונה זו את יום הולדתה ה-25 בשורת אירועים מיוחדים המדגישים את דרכה בהפיכתה לגוף ייחודי בנוף התרבות הישראלית המגשים את תפיסת עולמו המחברת בין “אמנות. חברה וסביבה”.

ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר יצירות מרשים, לצבור מוניטין בארץ ובעולם על עבודותיהם ועל פעילותם החברתית-קהילתית ולהקים את ורטיגו כפר – האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל”ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה ומושך אליו תיירים מרחבי הארץ והעולם. בכפר פועל גם הפרויקט המרגש של “כח האיזון”: מחול המשלב רקדנים מקצועיים ורקדנים נכים ומסגרת הכוללת סדנאות ויצירה של מופעים עם קבוצות משולבות בארץ ובחו”ל.

לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל- קפיצת מדרגה משמעותית ההופכת את הלהקה לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית , להקת בת שבע והבלט הישראלי ).

לרגל חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את “אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) –  יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים.

היצירה תועלה בבכורה במרכז סוזן דלל  בתאריכים:  14-13 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ .

היצירה “אחת. אחת ואחת.” (One. One & One) עוסקת במשאלת הנפש של היחיד, לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב  האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.

את שמה של היצירה בחרה נעה בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: “וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע” .

את המוסיקה לעבודה יוצר אבי בללי שזו לו הפעם הראשונה לעבוד עם נועה ורטהיים . בעבר כתב את המוסיקה ליצירה “כח האיזון” שנוצרה ללהקת “ורטיגו ” על ידי הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג’מין.

את התלבושות יצר ששון קדם אשר הכין גם את התלבושות ליצירתה האחרונה של נעה “ימה”

רקדנים : איתי פרי , ליאל פיבק, סנדור פטרוביץ , ניצן משה , שני ליכט , תמר בר לב , דניאל קוסטא ורון כהן . מוסיקאי:  אבי בללי .תאורה: דני פישוף – מג’נטה , תפאורה: רועי וטורי.

בנוסף ולכבוד שנת ה-25 תשיק הלהקה את הספר: “ורטיגו – כוראוגרפיה של אנשים וחלומות”- ספר אמנות מרהיב המתעד 25 שנה של עשייה אמנותית, קהילתית ומביא בפעם הראשונה מעבר לסיפור האנושי גם תפישת העולם הייחודי של ורטיגו ואת תהליכי היצירה שלהם .

אומר עדי שעל: “הרעיון לכתוב ספר נולד לפני כ-3 שנים. הוא גילם את הרצון לאפשר גם לנו וגם לקהל לגעת בעומק רבדיה הנסתרים של כל יצירה ושל תמונת העולם השלמה. את משימת הכתיבה נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, המלווה מזה שנים את תהליכי היצירה ב”ורטיגו”. לפני שנה הצטרפה לתהליך הוצאת “חדקרן” המלווה באופן מקצועי את הכתיבה, העריכה, העיצוב וההוצאה לאור. לאורך המסע נעשתה עבודת ארכיון מקיפה, לוקטו חומרים ויזואליים וטקסטואליים, התקיימו מאות שעות של ראיונות עומק עם כל חברי “ורטיגו” ולילות ארוכים הוקדשו לכתיבה וניסוח הרעיונות לכדי ספר מסע”.

המלים הבאות הלקוחות מהספר העתיד לצאת לאור משקפות יותר מכל את ייחודה של “ורטיגו” כגוף תרבותי יוצא דופן:

“בראשית היה המחול. הוא הלב הפועם. תחילתה של התנועה בגוף, בריקוד, וסופה שהיא נוגעת באדמה ובבני אדם, בעומק הלב. מתוך כל שלימדה אותם התשוקה לתנועה, בחרנו ב”ורטיגו” לחולל שינוי, קודם בעצמינו ואחר כך, כאדוות עדינות על פני מים, גם בעולם שסובב אותנו. יחד הקימנו כפר אמנות אקולוגי, המשמש בית נוסף ללהקת המחול, ובו אנחנו מפגישים אוכלוסיות מגוונות מהארץ ומהעולם, מארחים אמנים מכל קצות תבל, מחנכים דור ועוד דור של רקדנים צעירים, של שוחרי אקולוגיה ואוהבי אדם”.

קישור לכתבה המלאה

Dance troupe Vertigo gets upgrade at 25-year mark (Times of Israel)

Group marks its anniversary with a new piece, a book and formal designation as one of Israel’s four major dance troupes

It’s been 25 years since Vertigo, the Jerusalem dance troupe, was founded by choreographer Noa Wertheim and her husband, Adi Sha’al.

Get The Times of Israel's Daily Edition by email
and never miss our top stories FREE SIGN UP!

It’s been ten years since Sha’al, Wertheim and her three sisters and families created Vertigo Eco-Art Village, the bucolic, ecological space located on the grounds of Kibbutz Netiv Halamed Hei.

They’re celebrating those two milestones with a series of events, beginning with “One. One and One,” a new work choreographed by Wertheim, and a book, “Vertigo — The Choreography of People and Dreams.”

But perhaps the biggest shift is their designation as one of the country’s “major” dance troupes by the Ministry of Culture, putting them alongside the other three, The Kibbutz Contemporary Dance Company, The Batsheva Dance Company and the Israel Ballet.

“Finally,” smiled Sha’al. “We’ve been waiting for that.”

It was Sha’al and Wertheim who first started Vertigo at Jerusalem’s Gerard Behar Theater, quickly making it one of the mainstays of the Israeli modern dance scene.

Adi Sha'al (left) and Noa Wertheim, the founders and couple behind Vertigo (Courtesy YouTube screen grab)
Adi Sha’al (left) and Noa Wertheim, the founders and couple behind Vertigo (Courtesy YouTube screen grab)

They moved their family ten years ago out to the kibbutz, where they were joined by Wertheim’s sisters, creating a post-modern take on communal living. Besides using it as a studio for their dance work, they bring groups of local and foreign tourists to tour the space and marvel at the sawdust toilets before trying out some movement and dance.

There’s also the “Power of Balance” Vertigo team, the troupe’s work with professional dancers and disabled dancers.

But modern dance remains at the center of what Vertigo does, and they offered a sneak peak at this latest work that will be premiered at Suzanne Dellal on February 13 and 14, before being performed around the country and internationally.

Called “One. One and One” after a Talmud tractate, it’s a familiar quote repeated in the Yom Kippur liturgy, said Wertheim.

“And so he would count: “One. One and one. One and two. One and three. One and four. One and five. One and six. One and seven.”

It’s a piece that looks at the individual juxtaposed with the group, as eight Vertigo dancers take turns expressing their solo selves and their group work.

The individual and the collective, in Vertigo's latest work (Jessica Steinberg/Times of Israel)
The individual and the collective, in Vertigo’s latest work (Jessica Steinberg/Times of Israel)

Beginning with the careful pouring of lines of fresh dirt from white buckets onto the studio floor, the dancers first swirled their feet into the earth, letting the scent of fresh earth permeate the studio, before diving into it, perhaps recognizing the place that earth and nature play in the dance troupe that has made ecology part of its message.

“There’s a lot of emotional depth in the work,” said Noa Wertheim, a tiny, muscular figure who did a quick warmup exercise with the audience before inviting her dancers to the stage. “I’m not a political person, this is about mortals and ego, and the earth we walk on.”

As with all Vertigo pieces, it’s also a group effort, in which the choreography was developed alongside the mostly dreamy music composed by Avi Belleli (of Tractor’s Revenge) for the piece, as well as the lighting and costumes, which are being created by Israeli designer Sasson Kedem.

For Wertheim, it’s a process that never gets old.

“It’s exciting each time we do it,” said Wertheim.

“One. One and One” will premiere on February 13 and 14 at Tel Aviv’s Suzanne Dellal Center for Dance and Theater. For more dates and locations throughout February and March, go to the Vertigo website.

Link

25 שנה לוורטיגו (ישראל היום)

להקת המחול חוגגת חצי יובל עם השקת מופע חדש ועם הוצאת ספר שמתעד את פעילותה

להקת המחול "ורטיגו" מציינת 25 שנים לפעילותה בשורה של אירועים מיוחדים שיתפרשו לאורך השנה הקרובה.
לאחרונה התבשרה הלהקה על ידי משרד התרבות כי מעמד הלהקה שודרג וכי היא מוגדרת כעת כ"להקה גדולה" ולא כ"להקה בינונית". בכך הפכה "ורטיגו" לאחת מארבע הלהקות הגדולות בארץ (לצד להקת המחול הקיבוצית, להקת בת שבע והבלט הישראלי).
לרגל חגיגות חצי היובל תעלה הלהקה בבכורה את היצירה "אחת. אחת ואחת." (One. One & One) –  יצירה חדשה של המנהלת האמנותית של הלהקה, נעה ורטהיים. הבכורה תתקיים במרכז סוזן דלל ב־13 בפברואר. את המוסיקה לעבודה יצר איש "נקמת הטרקטור" לשעבר, המוסיקאי אבי בללי.
נוסף על כך, תשיק הלהקה במהלך השנה את הספר: "ורטיגו – כוריאוגרפיה של אנשים וחלומות", ספר אמנות שמתעד 25 שנה של עשייה אמנותית וקהילתית של הלהקה, שנוסדה על ידי בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים. את משימת הכתיבה של הספר נטלה על עצמה אוריה קדרי, אמנית ומשוררת, שמלווה זה שנים את תהליכי היצירה ב"ורטיגו".
במסגרת הפעילות הקהילתית של הלהקה, הקימו ורטהיים ושעל בקיבוץ נתיב הל"ה כפר אמנות אקולוגי. במסגרתו פועל פרויקט ששמו "כח האיזון" – מחול שמשלב בין רקדנים מקצועיים לרקדנים נכים ומציע להם סדנאות ויצירת מופעים.

נעה ורטהיים: "'ורטיגו' נהיה סוג של דרך חיים" (עכבר העיר אונליין)

מופע מחול חדש, ספר המאגד את ההיסטוריה של הלהקה ותקציב מוגדל ממשרד התרבות – להקת 'ורטיגו' לא יכולה לבקש חגיגות חצי יובל יותר מוצלחות. הצצה למופע החדש

איך חוגגים חצי יובל ללהקת המחול? עוגת קצפת גדולה? מסיבת הפתעה עם הרבה מוזמנים? ואולי גם וגם? אם תשאלו את להקת המחול המודרני 'ורטיגו' התשובה היא מופע חדש בשם "אחת. אחת ואחת" (One. One & One) – יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים, שתועלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריכים ה-13-14 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ. "אני לוקחת בדרך כלל חוק אוניברסלי של טבע, חוק יבש ואני חוקרת אותו. הפעם עסקתי בנפש האדם מבחינת חומר", מספרת ורטהיים. "ב'ימה' עסקתי במים, הפעם הרצון היה להתעסק באדמה". את שמה של היצירה בחרה ורטהיים בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע".

מעבר לחגיגות התבשרה הלהקה לאחרונה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל, דבר שהופך את "ורטיגו" לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית, להקת בת שבע והבלט הישראלי). "הכרה זו מאוד עוזרת, זה אחוזים מבחינה כלכלית קצת יותר גדולים", מסבירה ורטהיים. "במהלך השנים הרגשנו כל כך הרבה פעמים שאנחנו להקה שכל כך תורמת לאוכלוסייה הישראלית. אנחנו מופיעים בפריפריה כל כך הרבה, אולי כמעט מכל הלהקות. יש לנו העמקה מאוד גדולה של עולם המחול והתרבות שהיה הגיוני שנקבל טיפל'ה אוויר בתמיכה, ומזל שהמדינה הייתה מספיק תומכת, וזה קרה. עמדנו כמובן בקריטריונים. זה לא קל, אתה צריך לעמוד כמה שנים בתקציבים, ועמדנו בתקציבים האלה".

ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר עשיר ולהקים את ורטיגו כפר האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל"ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה. "במהלך השנים, הקהל השתנה, גדל, וגם יש קהל מדהים שגדל אתנו. ורטיגו ניהיה סוג של דרך חיים". על העבודה המשפחתית אומרת ורטהיים: "ברור שיש תקלים, אני קוראת לזה צרימות, חיכוכים, חוסר הסכמה, זה משהו שקורה וברור שיקרה. אני חושבת שחתמנו לעצמנו, כמו שילדים עושים עם הדם, חתימה של הסכם אמיתי של כנות, נאמנות ואם אתה יודע שהאהבה מעבר לכל, אז כל הצרימות והחיכוכים נגמרים שאתה יודע שיש את המעבר ושהגרעין האמיתי הוא אהבה, אז אתה רגוע".

ואם זה לא מספיק הלהקה משיקה בימים אלו ספר מיוחד עליו עובדים אנשי הלהקה כבר כמה שנים, המתעד את פעילות הלהקה. "ניסינו לאגור את כל מה שלמדנו בתוך ספר", אומר עדי שעל. "היות שיצירות מחול הן בנו חלוף, ובסופן הקהל הולך הביתה, רצינו שיהיה ספר שישאיר להם משהו. חשבנו שהספר ייצא בשנת ה-20, אבל לקח לו עוד חמש שנים, והנה עכשיו הוא יוצא לאור".

קישור

אחת, אחת ואחת – חשבון נפש מחול מאת: צבי גורן

נעה ורטהיים בוחנת ביצירתה החדשה את היכולת האנושית של היחיד לחבור אל האחר

היצירה החדשה של נעה ורטהיים היא אחת משלושה  – או אף יותר – אירועים נפרדים שחברו לציון מחצית היובל של להקת ורטיגו, שאותה הקימה יחד עם עדי שעל. הם נפגשו בלהקת תמר הירושלמית ב-1992, רקדו דואט ששמו ״ורטיגו״ והמשיכו יחדיו בלהקה חדשה שיסדו וקראו לה על שם אותו דואט שהפגיש ביניהם.

מדיום מן הטבע 

מאז הם יחד בסדרת הרפתקאות הכוללת מחול ואורח חיים שהביא אותם להקים כפר אקולוגי שבו הם, בני משפחתם, רקדנים ויוצרים מפגישים אדם, רוח וטבע. את הסיפור הזה הגדול של להקה ומיקומה מביא האירוע השני שהגיע לכבוד החג – ספר-אלבום מרתק בשם ״ורטיגו – כוריאוגרפיה של אנשים וחלומות״ שכתבה אוריה קדרי ומופיע בהוצאת ״חדקרן״.

האירוע השלישי הוא החלטה של מינהל התרבות לשדרג את מעמדה של הלהקה מבינונית לגדולה, עובדה המאשרת את ההיקף המיוחד של פעילות הלהקה הכולל עשרות מסעות והופעות בחו״ל, מסין עד מרוקו, מאתיופיה לדרום אמריקה, ארצות הברית, ארצות הבלקן וכל אירופה.

עתה ביצירתה החדשה ובשיתוף אחותה רינה ורטהיים-קורן, נעה ורטהיים שבה ובוחרת מדיום מן הטבע כדי להתבונן מבעדו, כמנסרה, בנפש האדם, ביחידותו או באחדותו האישית כמו ביכולת ובשאיפה שלו להתחבר אל הזולת, לחצות מדבריות של בדידות, של ריחוק ופרידה, והתשוקה הבלתי נדלית לשוב ולהיפגש. כמעט כתיאור של מהלך חיים חברתיים, מהתא הקטן ביותר אל הנרחב.

דרמה גדולה באה

והיצירה אמנם פותחת בשני אינדיבידואלים נפרדים: רקדן אחד מפזר אדמה לאורך קדמתת הבמה, בעוד רקדנית ממוקדת בסולו מרשים שיסתיים כאשר שלושה גברים יסגרו עליה, יאמצו אותה ויובילו אותה אל המרחב הגדול שבו אדם לאדם מראה. מהלכים שלרגעים נראים כתצוגת התלבושות היפות שעיצב ששון קדם, במשולב של הלוך ושוב ברחובות משתרגים עד שנקלעים למגע, לחיבור המיועד, להיפרדות הבלתי נמנעת.

בהמשך יוסיפו הרקדנים פסי אדמה, עד שימלאו את הבמה כולה, ויאשרו את התחושהה שנוצרה כאילו ורטהיים סוקרת ביצירה הזאת את העבר שממנו היא ממשיכה, את ההליכה אל הכפר האקולוגי, שהיה בה גם פרידה מהאורבני וגם חיבור אל האורגני, ואת שפתה הכוריאוגרפית שהתפתחה והתעצמה ב״לידת הפניקס״ המיתולוגית שלה, שנראה כי יש ביצירה החדשה ציטוט נרחב ממנה.

המוטו שבחרה ליצירה קצת מפתיע: "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע" (מסכת יומא, פרק ה', משנה ד') .

זה נשמע יפה אך אינני בטוח שהתעמקה במסר עד תום, בהיותו לקוח מנוסח הקשור להקרבת קרבנות ליום הכיפורים. בגרסה הצבאית, אגב, יש לכך הד בהוראה ביחס להטלת רימון-יד (״וכך היה מונה: עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש – פוצץ״).

רקדנים מתפוצצים בכישרונם

לכל אורכה של היצירה ניתן לחוש דרמה גדולה, לאו דווקא ליניארית אם כי בתמונות מסוימות יש מצב עלילתי. הדרמטיות מצויה בתנועה עצמה, במצב הכוריאוגרפי, בהתנגדות הפנימית ובהיענות לחוקים החדשים שמערערים את הסדר הישן. ארבע הרקדניות ליאל פיבק, ניצן משה, שני ליכט ותמר בר לב, וארבעת הרקדנים איתי פרי, סנדור פטרוביץ, דנאל קוסטא ורון כהן מצוינים כל אחת ואחד, ומתפוצצים בכישרון ובתנועה מרהיבה.
  
ואכן על הבמה מתרחש גם פיצוץ – ולא רק זה שיוצרת המוזיקה האנרגטית של אבי בללי, וגם זו השקטה שבין הגצים, ויש גם פולחן-הקרבה. והכל במבנים של דואטים ושלשות – ביחידותם, באיגודם ובלהקתם המלאה, בהתבוננות אלה באלה, בהיעלמות מהבמה של המעצב רועי וטורי והתאורה של דני פישוף מג׳נטה, ובשיבה אליה, אל אדמתה הלא זרועה שיחיו אותה באמונתם ואומנותם.

הנה כך, כמאמר המשורר, בא הזמן, והפעם הוא באמת מזמין לפגישה חגיגית עם להקת ורטיגו בת ה-25.

 

 

למה אנו משתמשים בזה?

זוהי עובדה מבוססת שדעתו של הקורא תהיה מוסחת על ידי טקטס קריא כאשר הוא יביט בפריסתו. המטרה בשימוש ב-Lorem Ipsum הוא שיש לו פחות או יותר תפוצה של אותיות, בניגוד למלל '� יסוי � יסוי � יסוי', ונותן חזות קריאה יותר.הרבה הוצאות מחשבים ועורכי דפי אינטרנט משתמשים כיום ב-Lorem Ipsum כטקסט ברירת המחדל שלהם, וחיפוש של 'lorem ipsum' יחשוף אתרים רבים בראשית דרכם.גרסאות רבות נוצרו במהלך השנים, לעתים בשגגה לעיתים במכוון (זריקת בדיחות וכדומה).

שלום עולם!

ברוכים הבאים לוורדפרס. זה הפוסט הראשון באתר. אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב.