איך חוגגים חצי יובל ללהקת המחול? עוגת קצפת גדולה? מסיבת הפתעה עם הרבה מוזמנים? ואולי גם וגם? אם תשאלו את להקת המחול המודרני 'ורטיגו' התשובה היא מופע חדש בשם "אחת. אחת ואחת" (One. One & One) – יצירה חדשה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה נעה ורטהיים, שתועלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריכים ה-13-14 בפברואר 2017 ובהמשך ברחבי הארץ. "אני לוקחת בדרך כלל חוק אוניברסלי של טבע, חוק יבש ואני חוקרת אותו. הפעם עסקתי בנפש האדם מבחינת חומר", מספרת ורטהיים. "ב'ימה' עסקתי במים, הפעם הרצון היה להתעסק באדמה". את שמה של היצירה בחרה ורטהיים בהשראת הפרק החמישי במסכת יומא במשנה ד: "וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע".

מעבר לחגיגות התבשרה הלהקה לאחרונה על ידי משרד התרבות על המעבר ממעמד של להקה בינונית למעמד של להקה גדולה בישראל, דבר שהופך את "ורטיגו" לאחת מארבע הלהקות הגדולות (לצד להקת המחול הקיבוצית, להקת בת שבע והבלט הישראלי). "הכרה זו מאוד עוזרת, זה אחוזים מבחינה כלכלית קצת יותר גדולים", מסבירה ורטהיים. "במהלך השנים הרגשנו כל כך הרבה פעמים שאנחנו להקה שכל כך תורמת לאוכלוסייה הישראלית. אנחנו מופיעים בפריפריה כל כך הרבה, אולי כמעט מכל הלהקות. יש לנו העמקה מאוד גדולה של עולם המחול והתרבות שהיה הגיוני שנקבל טיפל'ה אוויר בתמיכה, ומזל שהמדינה הייתה מספיק תומכת, וזה קרה. עמדנו כמובן בקריטריונים. זה לא קל, אתה צריך לעמוד כמה שנים בתקציבים, ועמדנו בתקציבים האלה".

ב-25 שנות קיומה של הלהקה הספיקו המייסדים, בני הזוג עדי שעל ונעה ורטהיים, להעמיד רפרטואר עשיר ולהקים את ורטיגו כפר האמנות האקולוגי, בקיבוץ נתיב הל"ה כמקום מפגש בין אמנות לסביבה. "במהלך השנים, הקהל השתנה, גדל, וגם יש קהל מדהים שגדל אתנו. ורטיגו ניהיה סוג של דרך חיים". על העבודה המשפחתית אומרת ורטהיים: "ברור שיש תקלים, אני קוראת לזה צרימות, חיכוכים, חוסר הסכמה, זה משהו שקורה וברור שיקרה. אני חושבת שחתמנו לעצמנו, כמו שילדים עושים עם הדם, חתימה של הסכם אמיתי של כנות, נאמנות ואם אתה יודע שהאהבה מעבר לכל, אז כל הצרימות והחיכוכים נגמרים שאתה יודע שיש את המעבר ושהגרעין האמיתי הוא אהבה, אז אתה רגוע".ואם זה לא מספיק הלהקה משיקה בימים אלו ספר מיוחד עליו עובדים אנשי הלהקה כבר כמה שנים, המתעד את פעילות הלהקה. "ניסינו לאגור את כל מה שלמדנו בתוך ספר", אומר עדי שעל. "היות שיצירות מחול הן בנו חלוף, ובסופן הקהל הולך הביתה, רצינו שיהיה ספר שישאיר להם משהו. חשבנו שהספר ייצא בשנת ה-20, אבל לקח לו עוד חמש שנים, והנה עכשיו הוא יוצא לאור".