בחיפוש מתמיד לשוב אל המקום שמקרב אותנו אל עצמנו

״מקום״ משמעותו שטח, חלל להימצא בו, שעשוי להיות אמיתי, מופשט, דמיוני, והוא יכול להימצא בכל מקום ובשום מקום. הוא גם אחד משמותיו הרבים של אלוהים. מקום פנימי, רוחני.

״מקום״, עוסק בעולם שיצא ממקומו ואיבד משיווי משקלו. הכוריאוגרפיה נשענת על שפת תנועה שכיוונה מהמרכז החוצה, אל הקוטביות: בין הפנים לחוץ, בין ימין לשמאל, בין מטה למעלה. הקומפוזיציה מתגלה מתוך הקוטביות הזו: הרבה תנועות הולכות אל קצות האצבעות והבהונות. ורק במרכז הגוף ישנו שיווי משקל . ״מקום״ הוא חיפוש תמידי אחר המרכז, אחר האיזון. צלם ותבנית– צורה ותוכן הם מושגים מרכזיים בחקר הכוריאוגרפיה. הצורה היא הגוף האנושי. התוכן הוא המהות, הנפש, המחשבות, הרצונות והרגשות שלנו. הצורה והתוכן מחוברים באופן בלתי נמנע לידיעה על דבר הסופיות שלנו כבני אנוש, ולפחד מהמוות. עם זאת, כנגד הידיעה הוודאית כי גופנו הפיזי ימות – ישנה התקווה המאזנת כי הגוף הרוחני, הנשמה היא נצחית. בעיצוב הבמה ורטהיים בחרה חומר מתוך המעגל האקולוגי של הטבע: מקלות עץ קצרים המשולבים זה בזה בצורות שונות ומגוונות המסמלות מהלכים של ביאָה ושיבָה. מקום הנמצא בהשתנות מתמדת.

רק לקראת הסוף ישנה שאיפה לאיחוד הקצוות: מקלות העץ מתחברים לכדי גשר היוצר חיבור בין קטבים, מאפשר חזרה לאיזון, חזרה למקום. 

(כתבה: סילקה מייר–ברוסיקה)

כוראוגרפיה | נעה ורטהיים

יוצרת שותפה | רנה ורטהיים קורן

מוסיקה | רן בגנו

צ׳לו | הילה אפשטיין

ויולה כינור | גליה חי

תאורה |  דני פישוף – מג׳נטה

תלבושות | ששון קדם

תפאורה | זוהר שואף

ביצוע תפאורה | דני גולדנברג – ורטיגו כפר אמנות אקולוגי

מנהלת להקה | סנדרה בראון

רקדנים יוצרים | מיכה איימוס, שון אולס, איתי פרי, עדן בן שימול, רות בן דוד,

אילן גולובוביץ, שני ליכט, תיאו סאמזוורט, נעה ישראלי

צילום: אלעד דבי

לביקורות לחצו כאן