בכורה עולמית

יצירתה‭ ‬החדשה‭ ‬של‭ ‬נעה‭ ‬ורטהיים‭ ‬ורנה‭ ‬קורן‭ ‬ורטהיים‭ ‬מבית‭ ‬להקת‭ ‬המחול‭ ‬ורטיגו‭ ‬היא‭ ‬מסע‭ ‬חושי–גופני‭ ‬אל‭ ‬לבו‭ ‬של‭ ‬אחד‭ ‬המושגים‭ ‬החמקמקים‭ ‬והעמוקים‭ ‬ביותר‭:‬ הזמן‭. ‬

זהו‭ ‬ניסיון‭ ‬לפענח‭ ‬את‭ ‬פעימת‭ ‬העולם‭ ‬ואת‭ ‬פעימת‭ ‬האדם‭,‬ את‭ ‬המתח‭ ‬המתמיד‭ ‬בין‭ ‬הגוף‭ ‬המתכלה‭ ‬לנצח‭ ‬שמבקש‭ ‬להישאר‭.‬

היצירה‭ ‬מביאה‭ ‬כנקודת‭ ‬פתיחה‭ ‬את‭ ‬השאלה‭ ‬הפשוטה–כביכול‭:‬ האם‭ ‬הזמן‭ ‬עובר‭ ‬עלינו‭ ‬‮-‬‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬נעים‭ ‬בתוכו‭?‬ מתוך‭ ‬המחקר‭ ‬הזה‭ ‬נולדה‭ ‬יצירה‭ ‬המתבוננת‭ ‬בשכבות‭ ‬הזמן‭ ‬שנצרבות‭ ‬בגוף‭ ‬ובזיכרון‭ ,‬ובדרכים‭ ‬שבהן‭ ‬התרבות‭ ‬מעצבת‭ ‬את‭ ‬חווית‭ ‬הזמן‭. ‬“נונה‭ ‬הוא‭ ‬ניסיון‭ ‬לבדוק‭ ‬את‭ ‬הזמן‭ ‬הקוונטי״‮,‬ אומרת‭ ‬נעה‭ ‬ורטהיים‭.‬ “מרחב‭ ‬שבו‭ ‬כל‭ ‬האפשרויות‭ ‬פתוחות‭, ‬מלא‭ ‬דברים‭ ‬יכולים‭ ‬לקרות‭ ‬‮-‬‭ ‬וברגע‭ ‬אחד‭ ‬מתרחשת‭ ‬קריסה‭,‬ סופרפוזיציה‭,‬ התנגשות‭ ‬בין‭ ‬הרב–ממדיות‭ ‬של‭ ‬קיום‭ ‬לבין‭ ‬הליניאריות‭ ‬של‭ ‬חיי‭ ‬היום–יום‮”‬‭.‬

שם‭ ‬היצירה‭ ‬נשען‭ ‬על‭ ‬שלוש‭ ‬אלות‭ ‬מן‭ ‬המיתולוגיה‭ ‬הרומית‭ ‬והיוונית‭,‬ הטוות‭ ‬את‭ ‬חוט‭ ‬חייו‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬אדם‭.‬ בדומה‭ ‬להן‭ ,‬גם‭ ‬במחול‭ ‬נפרם‭ ‬ונשזר‭ ‬הזמן‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬‮ – ‬נמדד‭,‬ נמתח‭ ,‬נחתך‭, ‬מתהווה‭.‬

במרכז‭ ‬המופע‭ ‬עומדים‭ ‬הרקדנים‭,‬ הנעים‭ ‬בתוך‭ ‬מרוץ‭ ‬הזמן‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬המודרנית‭.‬ הגוף‭ ‬נדחף‭ ‬קדימה‭,‬ לעיתים‭ ‬עד‭ ‬סף‭ ‬מכניות‭;‬ תנועות‭ ‬חוזרות‭ ‬רצים‭ ‬אך‭ ‬תקועים‭ ‬במקום, כמו‭ ‬משקפים‭ ‬את‭ ‬הסתירה‭ ‬שבין‭ ‬תנועה‭ ‬מתמדת‭ ‬לקיפאון‭. ‬

ואז‭,‬ לפתע‭,‬ הזמן‭ ‬מאט‭,‬ נפתח‭,‬ משתחרר‭ ‬מהדחיפות‭,‬ מאפשר‭ ‬התבוננות‭ ‬ונוכחות‭.‬ תנועה‭ ‬שיש‭ ‬בה‭ ‬עדינות‭ ‬וגם‭ ‬הכנעה‭:‬ הכרה‭ ‬בשבריריות‭ ‬הקיום‭ ‬וביופיו‭.‬

המרחב‭ ‬הכוריאוגרפי‭ ‬נע‭ ‬בין‭ ‬יחידים‭ ‬לקבוצה‭,‬ בין‭ ‬תנועה‭ ‬אינדיבידואלית‭ ‬לבין‭ ‬מעגלים‭ ‬משותפים‭.‬ כך‭ ‬נוצר‭ ‬דיאלוג‭ ‬בין‭ ‬זמן‭ ‬ליניארי‭ ‬הרץ‭ ‬קדימה‭ ‬לבין‭ ‬זמן‭ ‬מעגלי‭ ‬החוזר‭ ‬במחזוריות‭ ‬אינסופית‭. ‬

אירועי‭ ‬קצה‭ ‬כמו‭ ‬אלו‭ ‬שחווינו‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬מובילים‭ ‬אותנו‭ ‬לשאול‭ ‬כיצד‭ ‬נחייה‭ ‬את‭ ‬זמננו‭, ‬ומהי‭ ‬נוכחות‭ ‬בתוך‭ ‬מציאות‭ ‬משתנה‭.‬

‭'‬נונה‭'‬ היא‭ ‬יצירה‭ ‬על‭ ‬הזמן ‬‮- ‬אך‭ ‬גם‭ ‬הזמנה‭ ‬לעצור‭.‬ להאזין‭.‬ לנוע‭ .‬להבין‭ ‬שהזמן‭ ‬חומק‭ ‬מאיתנו‭,‬ אך‭ ‬גם‭ ‬הדבר‭ ‬היחיד‭ ‬שנתון‭ ‬בידינו‭.‬ ממש‭ ‬כמו‭ ‬חוט‭ ‬דק‭ ‬שאפשר‭ ‬למשוך‭,‬ לפרום‭ ‬ולאחות‭ ‬מחדש‭ ‬פעם‭ ‬אחר‭ ‬פעם‭.‬

קרדיטים

כוריאוגרפיה‭| ‬ נעה‭ ‬ורטהיים‭ ,‬רנה‭ ‬ורטהיים‭ ‬קורן‭ ‬‮

מוזיקה‭| ‬ רן‭ ‬בגנו‭  ‬

תאורה‭| ‬ נדב‭ ‬ברנע‭  ‬  ‬תפאורה |‭ ‬זהר‭ ‬שואף‭  ‬  ‬תלבושות |‭  ‬ששון‭ ‬קדם‭ 

רקדנים‭ ‬יוצרים‭ | ‬מיכה‭ ‬איימוס‭ ,‬קורינה‭ ‬פריימן‭,‬ עדן‭ ‬בן‭ ‬שימול‭,‬ אילן‭ ‬גולובוביץ‭,‬ נעה‭ ‬ישראלי‭,‬ עלמה‭ ‬קרבט‭ ‬שמש‭,‬ אשד‭ ‬ויסמן‭,‬ ניב‭ ‬כבירי‭,‬ מיה‭ ‬אסרף‭,‬ יואב‭ ‬קליינמן‭,‬ הילי‭ ‬גרינברג

מנהלת להקה‭ | ‬סנדרה בראון

מנהל חזרות | איתי פרי

ניהול הפקה | סיוון פולק   

צילום סטילס | אפרת מזור