ומה מתקינים תחילה, האם את הכלי או את האור?  (מתוך ספר הזוהר)

״מאנא״ בארמית הוא כלי של אור. אך מה קדם למה? החושך או האור?

היצירה מציגה מסע מיסטי פילוסופי בין ניגודים, בין רוח וחומר, נצחיות וגשמיות. שפת התנועה חוקרת את הקו הזכרי והעיגול הנקבי דרך מבנים ספירליים ואנרגיה מתעצמת.

הריטואל הפיזי צומח ונובע מן האגן, ממרכז הגוף שהוא הציר סביבו מסתחרר העולם. מאנא היא הרהור על מהות היֵש, איך אפשר, בעולם של אור וחושך, שחור ולבן, יין ויאנג, לאחוז במה שאינו ניתן לאחיזה. נעה ורטהיים מבקשת לבדוק את המקום שנוכח בנשימה, בין פנים וחוץ, בין הרצון לעוף והרצון לשוב הבייתה. ולהתחבר לאדמה.

כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים

יוצרת שותפה: רנה ורטהיים קורן

מוסיקה: רן בגנו שירה: עמנואל חנון

עיצוב תאורה: דני פישוף – מג’נטה

עיצוב במה: זוהר שואף

ציור תפאורה: מורן גרוס

עיצוב תלבושות: ששון קדם

רקדנים: מיכה איימוס, תומאסו זוקניה, אילן גולבוביץ, אשד ויסמן, ניב כבירי, עדן בן שימול, קורינה פריימן, עלמה קרבט שמש, נועה ישראלי, ז'וז'אנה פרצל

צילום סטילס: אפרת מזור | וידאו:  F.O.B Agency

לביקורות על היצירה לחצו כאן