נעה ורטהיים

נעה ורטהיים

מייסדים, הנהלה

מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של להקת המחול ורטיגו

נעה ורטהיים (53), רקדנית, כוריאוגרפית בעלת שם עולמי ואמנית ברוכת כישורים, פועלת ויוצרת מן המרכז למחול של ורטיגו בירושלים ובכפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בקיבוץ נתיב הל”ה שם היא מתגוררת עם בן זוגה, עדי שעל, ושלושת ילדיהם, יהונתן, נוב ודניאל. נעה נולדה בארה”ב בשנת 1965 וגדלה בנתניה שם עשתה את צעדיה הראשונים במחול בסטודיו של אסתר בש ובהנחייתה של שרה יוחאי. כילדה למשפחה דתית לא התאפשר לנעה להמשיך בהכשרתה בתחום המחול עד לשחרורה משירותה הצבאי כחיילת נח”ל בעיירת הפיתוח ירוחם. בשנת 1990 השלימה את לימודי המחול באקדמיה למוסיקה ולמחול ע”ש רובין בירושלים ומיד אחר כך הצטרפה כרקדנית אל להקת תמר הירושלמית, שם פגשה את עדי שעל ויחד ייסדו את להקת המחול ורטיגו, בשנת 1992.

להקת המחול ורטיגו בניהולה האמנותי של נעה ורטהיים ביססה את מעמדה לאורך השנים כאחת מלהקות המחול הבולטות בארץ וזוכה להערכה מקצועית ואמנותית רבה בארץ ובעולם. בפתח העשור השלישי לפעילותה מציגה הלהקה רפרטואר מרשים של יצירות מקור, ברובן מבית היוצר של הכוריאוגרפית נעה ורטהיים, המתאפיינות בשפת מחול ייחודית המהווה השראה לתלמידים ויוצרים בתחום המחול ומשמשת כאבן יסוד לעידוד תקשורת בין אדם לאדם בחברה, מעורבות וקשרי קהילה.

דרכה הייחודית של נעה מעבר לתרומתה לחיי התרבות והאמנות בישראל ניכרת בחיבור המיוחד שהיא עושה בעבודתה לנושאים חברתיים על-ידי יצירת קשר אמנותי עם הקהילה והסביבה בה היא יוצרת. דרך זו באה לידי ביטוי בהקמת בית הספר למחול בירושלים לחינוך למחול, בהקמת כפר האמנות האקולוגי של ורטיגו מתוך אחריות סביבתית ובאמצעות תכניות כמו: ורטיגו כוח האיזון – מחול משולב לנכים ושאינם נכים, ורטיגו מעבדת תרבות – בית מדרש ללימוד יצירתי עכשווי של התרבות היהודית.

המחול הוא המחולל. המחול הוא דרך חיים.  מהות החיוּת היא התנועה המתרחשת בין הקטבים, תנועה מתוך התמסרות טוטאלית ושקט פנימי,  אשר שואבת כוח מן העבר ופועלת להגביר את המעורבות בהווה מתוך אחריות לעתיד.   בתנועה.

  

יצירתה של נעה ורטהיים

 2018- ורטיגו ותזמורת המהפכה – רעש לבן

המונח “רעש לבן” מתאר את הווית חיינו כעוטי גלימה רוחשת. הוא מתייחס לאותם רעשים אקראיים, כמעט בלתי מורגשים, הפזורים על פני תדרים שונים סביבנו, רחשים שאין אנו מייחדים להם תשומת לב. בחיים המודרניים אותו “רעש לבן” מטשטש את קולות הרקע של המולת חיינו, בעודו בולע אל קרבו גם ציוץ של ציפורים, לחש חרישי, עלה נושר או פסיעת רגל יחפה. הרעש הלבן ממסך את יכולתנו לשמוע דקויות ולהרגישן, עד שכמעט איננו שומעים דבר.

היצירה רעש לבן הועלתה לראשונה ב-2008 ונגעה בשאלות על אודות המודרניזציה ותכליתו של המרוץ האינסופי, הסיזיפי, של כולנו, לצד עיסוק בחווית היחיד כקורבן של התעשייה הצרכנית.

היא הידקה עבורנו בורטיגו את הקשר בין יצירה אמנותית לאמירה חברתית ודיברה בעוצמה מתפרצת על המחאה שלנו כחברה. בסמוך לה מומש החלום הגדול של הקמת כפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בעמק האלה.

עשור חלף ורעיונות שנדמו אי אז גדולים ורחוקים מגעת, הפכו דרך חיים. גם הטכנולוגיה, שבראשיתה הילכה אימים ונדמתה כמפלצת הרסנית, הפכה לחלק אינטגראלי מחיינו ולבת שיח מורכבת ומרובת פנים. לצד הניכור והניתוק הנלווים לה, היא משרתת נאמנה מכלול של צרכים, היא משמשת כלי הניווט שלנו וגם אמצעי החיבור עם יחידים ועם העולם.

היצירה רעש לבן 2018 של להקת המחול ורטיגו נוצרה מחדש בשותפות עם תזמורת המהפכה. היא אורגת יחד מחול ומוסיקה חיה, שמקיימים לעיני הצופה דיאלוג מעורר המגלם את מורכבות מצב האדם בעידן המודרני, המשתנה תדיר. המוסיקה המקורית שנכתבה ב 2008 על ידי רן בגנו עברה עיבוד ותזמור לכלי מיתר וכלי הקשה ומחדדת את המפגש בין הרעש הלבן שסביבנו ובין הלמות הנפש והפריטה על מיתרי הלב. המפגש האנושי, החי, בין הרקדנים והמוסיקאים הוא שמבקש לחדור, למרות הכל, את הרעש הלבן ואת קהות החושים.

2017 -אחת. אחת ואחת

יצירתה החדשה של הכוראוגרפית נעה ורטהיים עוסקת במשאלת הנפש של היחיד לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי, ובשדה הרוחני.

היצירה אחת. אחת ואחת. מערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.

2016- ימה

“עבודה הכוריאוגרפית האחרונה של נעה ורטהיים- ‘ימה’- היא תשלובת של פואטיות שזורה בגווני מיסטיקה ורוחניות ניו-אייג’ית המרחפת על נוכחות פיזית שמנכיחה תפיסת חלל רגישה ומוקפדת, שיחד מצטרפים למצג של רוח נוגעת בחומר, שיש בו הרבה רגעי יופי… בסיכום, ‘ימה’ היא אחת מהעבודות היותר יפות של וורטהיים. רגלה האחת נטועה בספירות הרוחניות- פיוטיות והשנייה עומדת יפה על הקרקע, מחושבת, מכוונת מטרה, כשהסך הכל נסמך על איזור פעולה בטוח ומוכר, ללא ניסיון לראות אם ערעורו יוביל לעמקים שעוד מחכים לה.”. מאת אורה ברפמן

2015 – גלובל

להקת המחול ורטיגו במפגש מרתק עם העבר והעתיד מציגה יצירה אשר פורצת את גבולות הזמן והמקום ואוצרת רגעים במחול החיים דרך עבודתם של שלושה יוצרים בינלאומיים המחברים בין אמנות, חברה וסביבה.

שיתוף פעולה עם אמנית המחול והמופע האמריקאית, אנה הלפרין (ארה”ב) בגרסה עכשווית ליצירתה פורצת הדרך משנות ה-60 Parades and Changes; שיתוף פעולה עם הכוריאוגרף שרון פרידמן (ספרד) בעבר רקדן בלהקת ורטיגו והיום יוצר מוערך והמנהל האמנותי של להקת המחול שהקים במדריד; והתבוננות מעמיקה בתהליכי היצירה המשותפת עם הכוריאוגרפית נעה ורטהיים (ישראל) המנהלת האמנותית של להקת המחול ורטיגו. שלושה קטעי מחול החוברים יחדיו ליצירת שלם שהוא יותר מסך כל חלקיו.

2014 – רשימו

מתוך זיכרון של האור המקיף, אור הבריאה, מתעמקת היצירה בחקר מהות הקיום כאן ועכשיו בנקודת ההשקה שבין עבר לעתיד. הגוף מכיר בהומור ובעצב של הזיכרונות אשר עוברים שינוי במהלך הזמן, והדרמה הנוצרת היא ללא קונפליקט כמעט, ללא חיכוכים מיותרים. החיפוש הקדחתני אחר הבלתי מושג לעת עתה מתבטא בתנועה סוחפת וזורמת, אשר מותירה רושם של רגש עמוק ונוגע ללב.

2013 – ורטיגו 20

יצירה האורגת אל תוכה 20 שנות יצירה. ביצירתה זו תרה נעה אחר הסימנים שהניחה בדרך, כמו מפענחת מחדש את סוד הזמן. היא פורמת את התפרים שבין הפרטי לציבורי, תוך שהיא נעה מן הריאליסטי לסוריאליסטי, מהאינטימי אל התיאטרלי, מהמטאפיסי אל הקונקרטי. שפת הגוף הייחודית של ורטיגו 20 מתובלת בהומור ועצב דק, מחוללת רצף של טקסי חיים. היצירה הוצגה בפסטיבל  נאפולי, בעקבות הזמנה מיוחדת של מנהלה האמנותי של פסטיבל נאפולי לתיאטרון ולמחול בינלאומי,  בהזמנה האישית ציין מנהל הפסטיבל, דה פוסקו, כי הוא רואה את עבודתה של נעה ורטהיים כעומדת בשורה אחת עם יצירותיהם של פינה באוש, הכוריאוגרפית המיתולוגית ופיטר ברוק האגדי.

2011 – נול

כמו תנועות המכונה, המייצרת בדים ושטיחים, הרקדנים אורגים את החלל הבימתי בקומפוזיציות של שתי וערב על ציר הזמן וציר המרחק. בעולם המספרים אותם צירים נפגשים תמיד בנקודה אחת, שהיא הנול, נקודת האפס – אפס זמן, אפס חלל.

2010 – מאנא

מחול העוסק במהות הבריאה, חקר הקוטביות בהשראת צורות היסוד, קו ועיגול, המתפרשים גם כזכרי/נקבי, יש/אין, חסר/מלא, שחור/לבן, ויצירת שפה תנועתית ייחודית המשתמשת במבנה ספירלי המסמל אנרגיה מתעצמת, צמיחה וגדילה.

2008 – רעש לבן

מחול העוסק בעימות בין ייצוגי “תרבות” לייצוגי “טבע”, ובהתמודדות של הפרט עם המתח שבין רעש הסביבה לרחשים ולקולות הפנימיים. התמסרות לכוח הכבידה  והתחברות מחדש ליקום, לאנרגית החיים הקושרת אותנו לאדמה ולבני האדם, לשוב להיות חלק מהשלם ולא להשתלט עליו. 

2005- ורטיגו והיהלומים

הפקה מרהיבה המשלבת בין מוסיקה חיה בסגנון רוק ים-תיכוני של להקת היהלומים לבין המחול המרגש והאינטימי של רקדני הלהקה. חגיגה ויזואלית ואקוסטית הבוחנת לעומק את כוחה של אהבה אנושית, בין תהומות הקנאה והוויתור לבין תחושת ההתעלות של האהבה והתשוקה.

2004 – לידת הפניקס

לידת הפניקס מתגלה כעוף החול, ונעלמת בסוף המופע עד לבריאתה מחדש במקום אחר. כוריאוגרפיה לחוויה ייחודית מחוץ לכותלי התיאטרון, בתוך כיפה גאודזית. כמו בתיאטרון העתיק, אמנים וקהל חשופים לעוצמתו של הטבע, למראות, לצלילים, לתחושות וליופי. לידת הפניקס היא יצירה דינמית המשתנה בכל סביבה שבה היא פועלת, טבעית או אורבאנית, תוך הקשבה לפעימה של הלב, המקום, הזמן ועונות השנה.

2002 – סלויה

יצירה המשקפת תהליך אינטימי של התמודדות עם מציאות קוטבית, אושר על בן שנולד ועצב על אם אהובה שאיננה, סלויה. כמו בסימן 8 נעים הרקדנים בתנועה אינסופית במעגלים של אלתור וחקירה בין עבר לעתיד בין אבל לשמחה בחיפוש אחר שפת גוף ייחודית.

2001 – כוח האיזון

יצירה המשלבת רקדנים נכים ושאינם נכים.

 

נעה ורטהיים – פרסים וציוני דרך

2018     עמית כבוד לנעה ורטהיים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע”ש רובין בירושלים

2017    פרס בראשית – פרלמן –  ורטיגו כוח האיזון

2016    ורטיגו זוכה בהכרה של משרד התרבות והספורט במעמד של להקת מחול גדולה

2015    ציון לשבח לביצוע של היצירה ‘לידת הפניקס’ בתחרות הבינלאומית

Il Teatro Nudo di Teresa Pomodoro מילנו, איטליה

2014   שיתוף עם מכון וייצמן למדע במופע, מרכז לינקולן לאמנויות במה, בניו יורק

2013   פרס שרת התרבות והספורט למופע מחול מצטיין של להקה – ורטיגו 20

2012   פרס רודרמן על הצטיינות וחדשנות לתכנית כוח האיזון – שילוב נכים במחול

2011   TEDGLOBAL, אדינבורו, סקוטלנד

2011   פרס שרת התרבות והספורט ליצירה ציונית

2010   דוברת בכנס TEDxTelAviv

2009   פרס משרד התרבות והספורט בתחום המחול

2008   פרס משרד התרבות למופע המחול המצטיין – רעש לבן 

2006   פרס גוטליב וחנה רוזנבלום על הצטיינות בתחום אמנות המופע

2005   פרס שר התרבות למחול להרכב קאמרי מצטיין

2003   פרס לנדאו על הצטיינות בתחום אמנות המופע

2000   מופע מצטיין בפסטיבל בודפסט לתיאטרון אחר

1999   פרס שר התרבות למחול להרכב קאמרי מצטיין

1998   פרס שר החינוך והתרבות לכוריאוגרפית צעירה

1994   פרס הקהל בתחרות כרונינגן הבינלאומית לכוריאוגרפים

1993   פרס ראשון בתחרות גוונים במחול לכוריאוגרפים – ליצירה, עדשות מגע

1992   פרס מלגה במחול של המועצה הבריטית בישראל