“משקולת אהבה”

מיצג וידאו־ארט וטקסט על גוף חיים, הורות, אהבה ומוגבלות.
היצירה נעה מתוך נקודת מבטה של יארה ובמרכזה גלגל צינורות השקיה, דימוי מכונן מילדותה בקיבוץ שהפך עבורה עם השנים דימוי חי לחיים עצמם.
הגלגל הופך לסמל של מעגל החיים – מחזוריות ושינוי, מוות ולידה מחדש. נוכחותו מייצגת זמן ורצף, זיכרון וכמיהה והוא אוסף איתו אל השדה סב, אישה ובן למסע אדמתי וחלומי, רוחני וארצי.
מתוך עולמה הפנימי של יארה, דרך הטקסט והמפגש בין הגופים, מתגלה מרחב של שבר ואיחוי, כאב, חמלה וכוחות חיים המתקיימים יחד.
היצירה פותחת עולם פיוטי שבו הגוף נותן צורה לחיים והפגיעוּת שלו הופכת למקור של יופי, נוכחות, עוצמה ומעוף.

קרדיטים:
שותפים ביצירה – גל, אלעד, ענבל ויארה.
טקסט, רעיון ופרפורמנס – יארה שולמן-וינר
עורך – גל קציר
ליווי אמנותי – ענבל אלוני
צלם – אלעד דבי
משתתפים נוספים – נהר שולמן, דב וינר

Naseem |  אור סעדי ויצחק ונטורה

דואט לזוג, מוזיקאי ורקדנית.
״שמע את הסיפור אשר מספר החליל על פרידות הוא שב ומלין…כל שנותר מרוחק ממהותו ובודד מייחל שבבוא היום יתאחד.״  / ג׳לאל אל דין רומי, המשורר הסופי בן המאה ה13.
הדואט חוקר את האינטימיות שבכיסופים, את המפגש ,אי המימוש וההשתנות. הסאונד מתפקד כמנוע כוריאוגרפי, הצלילים, תנועת הגוף בעת הנגינה והמחול עצמו מתערבבים, מסיטים ומשלימים. הרקדנית והמוזיקאי, האישה והגבר מטשטשים את הגבולות בין תפקידיהם.
העבודה מבקשת לחשוף את הקשר העתיק והמהותי בין מחול למוזיקה מנקודת מבט אישית וחשופה.