דואט "ליבה" | ענבל אלוני ואמיר ברטורא

״כשמפסיקים לתת לדברים שמות — מתחילים לראות אותם.״ / אלן ווטס.

איש ואישה,
וכיסא גלגלים —
נפגשים.
גופים מגלים,
גופים בונים,
גופים מפרקים.
בין שני אנשים נוצר חלל.
החלל נעשה מקום
לרגשות, לסיפורים, לגעגוע.
הגבולות מיטשטשים.
מה שנדמה כגוף אחד
הופך לאחר.
בין שני לבבות
נוצרת ליבה

צילומים:
אורנה קלגרד
שי רודיטי

אנסמבל כח האיזון  "עבודת בית" | כוריאוגרף תומר נבות – בכורה

עֲבוֹדַת בַּיִת

כִּי אָדָם יוֹצֵא מִבַּיִת
וְהַבַּיִת אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָאָדָם.
הוּא נִשְׁאָר,
עַל קִירוֹתָיו
וְעַל הַתָּלוּי בָּהֶם
וְעַל חֲדָרָיו וְדַלְתוֹתָיו
הַנִּסְגָּרוֹת בִּזְהִירוּת.
אוֹ כִּי הַבַּיִת
מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ
וְנַעֲשֶׂה לַדְּרָכִים
שֶׁבָּהֶן יֵלֵךְ זֶה
שֶׁיָּצָא מִן הַבַּיִת.
-יהודה עמיחי

אֵיזֶה רֵיחַ עָמַד בַּחֲדָרִים?
אֵדֵי טִגּוּן קְצִיצוֹת מֵהַמִּטְבָּח,
עֲמִילָן סְדִינִים מְיֻשָּׁרִים
עַל מִטּוֹת בַּרְזֶל. גֶּשֶׁם מִבַּעַד לַחַלּוֹן,
אֲבַק מִלִּים הִמְתִּיק כְּטַאלְק, בְּצַוְּארוֹנֵי
הַחֻלְצוֹת פָּרַח בֹּשֶׂם שֶׁלִּפְנֵי כֵן הָיָה
וְרָדִים שֶׁקֹּדֶם
הָיוּ גֶּשֶׁם וַאֲדָמָה
וּתְשׁוּקַת שֶׁמֶשׁ וְחַיִּים.
יָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכֵּי אֲחֵרִים.
בִּטְנָם הָיְתָה לִי גַּב, זְרוֹעוֹתֵיהֶם — קִירוֹת.
הָיָה לִי בַּיִת עָשׂוּי בְּנֵי אָדָם.
                                        -מיה טבת דיין (מתוך: לאן שנצוף שם בית)

כמה ממילותיה של דבי פרמן, ממשתתפות האנסמבל:
"כאן במרחב הזה, אנו נשענים זה על זה, הופכים למבנה, למגדל, לשלולית. נאספים בשיירה שנעשית לאורגניזם חי, במסע של חיים, של נדידה או פליטות, אולי גם של אבלות. וכמו בבית, שמחזיק את הכל, מתאפשרת גם התנועה מן המסע הזה, האיטי, העצוב, המייגע, אל החדווה המפציעה, המשחקית."

כוריאוגרפיה: תומר נבות
ליווי וייעוץ אומנותי: טלי ורטהיים
הפקה: גרניט ארבל
משתתפי אנסמבל כוח האיזון: אביתר ברנוביץ', אסתי אורקין, בת שבע מארק, דבי פרמן, דיאנה אדלשטיין,טל קמחי, יארה שולמן, לקס שצ'רבקוב, מרים ויליאמס, נהר שולמן, עדי בכר, קרולינה אילון, ריה פרוסט, שירי דנציג, שקד גטריידה, שרי סובול
קונטרבס: פיטר מארק
עיצוב תלבושות: עדי יאיר
עריכה מוזיקלית: שי סעדיה ותומר נבות
מוזיקה: J.S. Bach, René Aubry,
Yo-Yo Ma & Mark O’Connor,
C.W Stoneking, Nicola Piovani