על רקע עידן הקורונה, בו אנו מתקשרים דרך רשתות חברתיות בעיקר באמצעות הראשים שלנו, נבדוק את הפרוטומה (פסלי ראש וצוואר היסטוריים) העכשווית, והשפעתה על תפיסת הזמן המשתבש, הקיום החלקי והקשר האנושי. זהויות חומקות והרצון להנצחה עוברים בין האישי לאנונימי, למשובש, למתוקן. מה מספרים לנו הדימויים של חיינו על הזמן שלנו? ועל הנצח?

"געגועים לפנים" עלה לראשונה כמופע דיגיטלי במסגרת פסטיבל מחולשלם ועתה הוא חוזר כמופע חי.

בנסיון להבין את המעבר מהמסך אל הבמה אנחנו מזמנות אתכם.ן למעין טקס מעבר שסופו עדיין לא ידוע. מה קורה לגוף, לזכרון, מה נצבר ומה נשכח ולאן מועדות פנינו. הגוף כתוצר היברידי של תקופה, בתהליכים שהואצו בשנה וחצי האחרונות, מקבל גשמיות באופנים שונים ואתן.ם מוזמנות.ים לקחת חלק בתהליך הזה .

איריס ארז היא יוצרת, רוקדת ומלמדת גוף ותנועה. בעבודותיה היא מחפשת לגעת בספירות הפוליטיות והציבוריות דרך הגוף הפרטי, ולחקור את ההשפעות ההדדיות ביניהן. עבדה עם הכוריאוגרפים יסמין גודר, ענת דניאלי, ענבל פינטו, רונית זיו, לרה ברסאק, אורי איבגי וארקדי זיידס. חברת עמותת הכוריאוגרפים ושותפה בקבוצת האימפרוביזציה אוקטט .זכתה בפרס שר התרבות לרקדנית מבצעת לשנת 2001 ו 2018 .מלמדת טכניקה ואימפרוביזציה ומלווה תהליכי יצירה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ובמסגרות פרטיות ובינלאומית. מאמרה הגוף הרגשי התפרסם בספר מקום לפעולה-כוריאוגרפיה עכשווית בתיאוריה ובמעשה בעריכת רן בראון ובהוצאת אסיה (2014). מאמרה פדגוגיה של החומר האפל, שכתבה במשותף עם רינה דודאי התפרסם בספר חינוך לאמנות-אסתטיקה ואתיקה בעריכת שי פרוגל ודורית ברחנא-לורנד בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2018). איריס היא אמא לשני בנים.

קרדיטים:
כוריאוגרפיה: איריס ארז
רקדניות יוצרות: מיכל ארד, רות ולנסי, איריס ארז
מוסיקה: גיא שרף
עיצוב תאורה וליווי אמנותי: נועה אלרן
עיצוב תלבושות: רוזי כנען
הפקה: סיגל דהן

העבודה עלתה בגירסה דיגיטלית כהפקת מקור בפסטיבל מחול שלם 2020

תודה למאיה ויינברג, ענת שמגר,ערן מלקמן, אלעד וזאנה ולמרחב קדן מקום לתנועה.